הרפואה לא הייתה רק מקצוע במשפחה של קרן. היא הייתה דרך חיים שעברה מדור לדור, מתוך תחושת אחריות, מסירות וטיפול באנשים.
אחד הפרקים המשמעותיים בסיפור המשפחתי הוא זה של ד״ר אליעזר מנדלסון ז״ל, סבה של קרן.
הוא היה ניצול אושוויץ. כשהיה צעיר איבד את בני משפחתו בשואה, אך המשיך בחייו ופנה ללימודי רפואה, מתוך החלום שאמו נשאה עבורו.
בהמשך הקדיש את דרכו המקצועית לעולם השיקום וניהל בבית לוינשטיין את מחלקת שיקום נפגעי הראש ואת המחלקה לשיקום נפגעי עמוד השדרה. לאורך השנים טיפל באלפי פצועים וחיילים.
קרן מספרת שסבה וסבתה היו דמויות מרכזיות בילדותה, ושהקשר שלהם לעולם הרפואה והשיקום היה חלק בלתי נפרד מהבית ומהחיים המשפחתיים.
סבתה עבדה גם היא בבית לוינשטיין, במעבדה, והשניים היו גאים מאוד בעבודתם ובקשר שלהם למקום.
גם בדור הבא נשארה הרפואה חלק מהמשפחה. אמה של קרן פסיכיאטרית ואביה רופא מרדים.
כך גדלה קרן בבית שבו מקצוע הרפואה, האחריות כלפי המטופל והשאיפה לעזור לאנשים היו חלק מהשפה היומיומית.